לפני תקופה מכרתי לאוליגרך רוסי פנטהאוז מדהים של 1000 מ"ר עם מרפסת גדולה מול הים בצפון תל אביב.
עם סיום העסקה ולאחר שהקונה עבר לגור בפנטהאוז, הגעתי אליו לביקור ידידותי עם פרחים ושוקולד.
נכנסתי לפנטהאוז ומצאתי את הלקוח בחדר קטן של כ 10 מ"ר מתוך ה 1000 מ"ר, מן חדר שכזה שהכל יש בו: טלביזיה, כורסא, ספה, ספריה, שולחן ומערכת סאונד מעולה.
שאלתי את הקונה: "אני מוצא אותך כאן בתוך החדר הקטן הזה? הייתי בטוח שאתה יושב כרגע בסלון הענק שלך, או במרפסת הגרנדיוזית, צופה לך בשקיעה המציפה את גלי הים בקרניים מאירות?!"
ענה לי הלקוח באנגלית מצוחצחת: "אתה יודע יורם, נראה לי שאתה צודק... אני מציע שתמכור עבורי את הפנטהאוז הגדול הזה שאני לא צריך ובמקומו תרכוש עבורי פנטהאוז קטן שגם אותו אני לא צריך".