חשמל חכם

לקוח בעל שם בשנות ה 60 שלו, הזמין אותי לראות את הפנטהאוז הנדיר בשטח 500 מ"ר שיש לו בתל אביב, הגעתי לפגישה, עלינו לפנטהאוז ונכנסנו פנימה.
מאז שהשקיע, ריהט, תכנן וסידר, לא גר הלקוח בדירת הפנטהאוז אפילו לא יום.
מייד כשנכנסנו הבנו שנינו בהברקה חד פעמית שהפנטהאוז סגור ומוגף מכל עבר בתריסים עבים ובווילונות כבדים, ההברקה השניה של שנינו הייתה שעל מנת לראות את הפנטהאוז נזדקק לאור, לא לאור יום בשלב זה חלילה, אלא לנורת ליבון קטנה שתאיר את דרכינו אפילו מהסוג שאדיסון המציא.
אך תקלה לא צפויה עכבה את האור. שם התקלה: חשמל חכם.
בעל הפנטהאוז ניגש למתגי החשמל החכם, הזיז את משקפיו מהעניים לכוון האף והביט בתמיהה במערכת המתגים שלפניו, כשברור גם לו וגם לי שהוא לא יודע על איזה מתג ללחוץ. בעודי מאיר על המתגים בפנס שיש לי בטלפון (שגם הוא חכם), החל בעל הפנטהאוז ללחוץ על כל המתגים, ווילונות זזו, מוסיקה החלה להשמע, תריסים פנימיים של חלונות עלו וירדו, מזגנים החלו לפעול וראה זה פלא תריס אחד נפתח ויהי אור!
ואז אמר לי בעל הפנטהאוז, צריך להיות כאן מסך מעבר למתגים שאיתו ניתן לעשות הכל. חיפשנו יחדיו את המסך ולבסוף גילינו אותו בחדר שינה של ההורים, מסך גדול תלוי על קיר, אלא מה? לא ניתן להבין את מפת האלוגריתמים המסובכת שהייתה רשומה על המסך.

ברגעים הראשונים ניסה בעל הבית ללחוץ על אחד הכפתורים במסך אך מייד נשמעה אזעקה צורמת. לא הצעתי את עזרתי כי ידעתי מראש שאכשל כשלון מוחלט בהפעלת המערכת החכמה ואז בהברקה פתאומית ובנחישות טלפן בעל הבית לעוזרת שלו ואמר:
"שמחה שלום, אני כאן בפנטהאוז אולי את יכולה להסביר לי איך מפעילים את החשמל החכם?"
מיותר להוסיף ששמחה העוזרת הצילה אותנו ובעזרת הוראות מדוייקות הצלחנו לראות את הפנטהאוז וכסיימנו לראות אמר לי בעל הבית "בוא נשאיר הכל פתוח שמחה כבר תסגור".