במשך שנות עבודתי הרבות כמתווך נקלעתי לאין ספור סיטואציות מעניינות ומרתקות הנה אחת מהן:
יום אחד הגיע לקוח בהמלצה חמה למשרדי וביקש לרכוש דירת 5 חדרים במושבה הגרמנית בירושלים. האיש גבה מידות בעל חזות אירופאית, מנומס מאוד ונעים הליכות. הוא פירט כהלכה את דרישותיו ולאחר בדיקה וחיפוש מצאתי עבורו 3 דירות מתאימות, קבענו סיור ביום המחרת.
האיש הגיע מנומס כמו אתמול ומעט יותר נעים הליכות, נכנסנו למכונית ותוך כדי נסיעה סיפר לי שהתגרש לפני כ 8 שנים ורק לאחרונה, לאחר "מאבק עיקש ומיותר" כפי שהגדיר, הצליחו בני הזוג הגרושים לישב את חילוקי הדעות הנוגעים למכירת הבית שחלקו במשותף, וכל אחד הלך לדרכו, לסיכום אמר לי האיש המנומס "אין טעם במלחמות - כל הצדדים מפסידים" הסכמתי בהנהון ברור.
הגענו לדירה הראשונה שרציתי להראות ללקוח, עלינו קומה אחת במדרגות הרחבות, של הבית המקסים הזה מזמן התורכים, דפקתי בדלתה של הלקוחה שציפתה לנו, הדלת נפתחה וחיוכה המזמין של המוכרת הפך באחת לפנים חמורות סבר, הבטתי על הלקוח שאיבד במהירות וללא התראה את נימוסיו ואמר לי : "בוא נלך", רגע ביקשתי ותנועות סימני שאלה פרצו מעיני?? מה קרה אם מותר לי לשאול? דממה, אין קול ואין עונה, הלקוח שקט ועיניו מושפלות, המוכרת שקטה, ידה עדיין על ידית דלת הכניסה ומנדנדת בראשה ללא הפסקה, לפתע בקול ענות חלושה אומרת המוכרת: "יורם, הקונה שהבאת הוא אחי. "קלטתי מיד שהבאתי את אח המוכרת לרכוש את דירת אחותו" באופן לגמרי אינסטינקטיבי שאלתי את הקונה אם הוא מסכים להמתין כ 10 דקות במכונית? הוא הסכים, נתתי ללקוח את מפתחות האוטו, נכנסתי לדירתה של המוכרת "תסבירי לי בבקשה", זה מסובך מאוד יורם אל תכניס את הראש הבריא שלך למיטה החולה הזו ובכל זאת, התעקשתי, בסדר נאותה המוכרת, מה תשתה? מים, תודה (הרי הלקוח ממתין במכונית) לפני כ10 שנים כשאבינו נפטר קבלנו ירושה שהתחלקה באופן שווה לאחי ולי מלבד סטודיו קטן לציור בעין כרם, בו אני מציירת עד היום שאבא החליט להוריש לי בלבד, גיסתי שמעה על כך והחלה במלחמת עולם והצליחה לגרור גם את אחי לבתי משפט, עורכי דין, ישיבות אין ספור, התכתשנו במשך שנתיים ולפני כ 8 שנים השופט פסק לטובתי, מאז אחי הפסיק לדבר איתי ועכשיו הופיע לי בדלת. עיכלתי את הסיפור וביקשתי את רשותה לקרוא לאחיה מהאוטו. היא הסכימה. האח נכנס נבוך וסגור לדירתה ואני עמדתי על כך שיראה את הדירה על כל פרטיה, לאחר מכן ישבנו בסלון ואני אמרתי ללקוח: אתה זוכר איך הנהנתי בהסכמה מלאה כשאמרת שבמלחמות כל הצדדים מפסידים? כן אמר הלקוח הנבוך, אז עכשיו אני מציע שתתפייסו ועבורי זו תהיה עמלת תווך מהמשובחות שקבלתי.
ישבתי עם האחים למשך שעה ארוכה, ביטלתי את שתי הפגישות שנותרו לנו, ברכתי את האחים הצוחקים והדומעים והלכתי לדרכי.
כשהגעתי למשרד קבלתי טלפון מהלקוח: תוציא לי חשבון - רכשתי את הדירה.